פיצה חצי-חצי, גדלים ותוספות: איך מתמחרים בהזמנה אונליין

שלוש שיטות לתמחור פיצה חצי-חצי

בטלפון, השאלה איך לתמחר פיצה חצי חצי נפתרת בראש של מי שעונה. באתר הזמנות אין מי שיחשב, ולכן צריך כלל אחד שהמערכת מפעילה תמיד. נניח לדוגמה מרגריטה משפחתית ב-₪60 ופיצת פטריות משפחתית ב-₪72. כך נראות שלוש השיטות על הזמנה של חצי מרגריטה וחצי פטריות:

• לפי החצי היקר. הפיצה עולה ₪72. פשוט להסביר ואתם אף פעם לא מפסידים, אבל הלקוח משלם מחיר מלא על תוספת שקיבל רק על חצי.
• ממוצע. חצי ממחיר כל פיצה, כלומר ₪30 ועוד ₪36, ביחד ₪66. נשמע הוגן, אבל מניח שחצי תוספת עולה לכם בדיוק חצי, וזה לא תמיד נכון.
• בסיס ועוד תוספות לכל חצי. מחיר הבסיס של הגודל, ועליו מחיר נפרד לכל תוספת על כל חצי. אם תוספת פטריות על חצי משפחתית עולה לדוגמה ₪7, הפיצה עולה ₪67.

איזו שיטה לבחור

שתי השיטות הראשונות עובדות כשהתפריט בנוי מפיצות מוכנות עם שם ומחיר. הן נשברות כשהלקוח מתחיל לשנות: חצי בלי זיתים, תוספת גבינה רק על צד אחד, רבע לילד בלי כלום.

השיטה השלישית מתאימה לכל שילוב, כי היא לא מתמחרת פיצה אלא חלקים. היא גם היחידה שמתרחבת לרבעים בלי כלל נוסף. ב-eato בונה הפיצה עובד כך: חצאים ורבעים, עם מחיר נפרד לכל חלק.

לשיטה השלישית יש מחיר: צריך להגדיר מחירון מלא, לכל גודל ולכל תוספת, לשלם ולחצי. זו עבודה של פעם אחת. אחריה אין שאלות בטלפון, אין ויכוח עם לקוח על החשבון, וקופאי חדש מתמחר בדיוק כמו הוותיק.

כל שיטה נותנת מחיר אחר לאותה פיצה, ולכן הבחירה היא החלטה עסקית ולא רק טכנית. חשוב יותר מהשיטה עצמה שהיא תהיה אחת: אותו מחיר באתר, בטלפון ובדלפק.

תוספת על חצי מול תוספת על שלם

ההנחה שתוספת על חצי עולה חצי נשמעת מובנת מאליה, אבל בפועל העבודה לא מתחלקת לשניים. פותחים את אותה קופסה, מפזרים באותה זהירות, ולרוב שמים על החצי קצת יותר מחצי מנה כדי שלא ייראה דל.

לכן הרבה פיצריות קובעות לחצי מחיר משלו. לדוגמה, אם תוספת על משפחתית שלמה עולה ₪10, תוספת על חצי יכולה לעלות ₪6 ולא ₪5. אין כאן מספר נכון, יש החלטה שלכם לפי עלות חומרי הגלם והעבודה.

מה שחשוב הוא שהמחיר לחצי יהיה שדה נפרד במערכת, ולא חישוב אוטומטי של חצי מהשלם. ב-eato תוספת על חצי פיצה מקבלת מחיר משלה, והוא לא חייב להיות חצי ממחיר התוספת לפיצה שלמה.

ברבעים זה בולט עוד יותר. תוספת על רבע מגש היא כמעט אותה עבודה כמו תוספת על חצי, עם מעט מאוד חומר גלם. אם תתמחרו אותה כרבע ממחיר השלם, תגבו סכום קטן מאוד על פעולה שלמה בפס ההכנה.

מחיר תוספת לפי גודל

כמות התוספת גדלה עם שטח הפיצה, ולא עם הקוטר. לדוגמה, פיצה בקוטר 45 ס״מ גדולה פי 2.25 בשטח מפיצה בקוטר 30 ס״מ, אף שהקוטר גדל רק פי 1.5. תוספת במחיר אחיד לכל הגדלים פירושה שבמגש המשפחתי אתם נותנים יותר ממה שגביתם, או שבאישית הלקוח משלם יותר מדי.

הפתרון הוא מחירון תוספות לפי גודל: לכל גודל מחיר בסיס, מחיר תוספת על שלם ומחיר תוספת על חצי. כך זה מוגדר ב-eato לאישית, למשפחתית ולמגש XL, והמחיר מתעדכן לבד כשהלקוח מחליף גודל.

אותו היגיון חל על מחיר הבסיס. מגש משפחתי הוא לא פיצה אישית כפול שתיים: הבצק והרוטב גדלים עם השטח, אבל העבודה, התנור והקופסה כמעט לא. לכן מחיר הבסיס נקבע לכל גודל בנפרד, ולא כמכפלה של הגודל הקטן.

אפשר גם לכלול תוספות במחיר, לדוגמה שתי תוספות כלולות במשפחתית. במקרה כזה ודאו שהלקוח רואה מיד כמה עולה התוספת השלישית, ולא מגלה את זה רק בסל.

מבצעים שפיצריות מריצות

מבצעים בפיצרייה הם כמעט תמיד חבילה במחיר קבוע, ולא אחוז הנחה. חבילה קלה להבנה, מגדילה את הסל, ולא מלמדת את הלקוח שמחיר הפיצה עצמה ירד. הנפוצות:

• שתי משפחתיות ושתייה במחיר אחד.
• מגש משפחתי עם מספר תוספות כלול.
• ארוחה ליחיד: אישית, תוספת ושתייה.
• מחיר מיוחד לאיסוף עצמי.
• מבצע ליום חלש בשבוע.

איך מתמחרים חצי-חצי בתוך מבצע

בכל חבילה צריך לענות מראש על שתי שאלות. האחת, האם מותר חצי-חצי בתוך המבצע. השנייה, מה קורה כשהלקוח מוסיף תוספת מעבר למה שכלול. הכלל הפשוט ביותר: המבצע קובע את מחיר הבסיס, וכל תוספת שמעבר לכלול מתומחרת לפי המחירון הרגיל של אותו גודל, לשלם או לחצי.

ב-eato דיל במחיר קבוע נבנה מתוך המנות האמיתיות בתפריט, כך שהבונה והמחירון של הפיצה נשארים אותם בונה ומחירון גם בתוך הדיל.

כדאי לבדוק את זה על הזמנה אמיתית לפני שמפרסמים: בנו את הדיל באתר, הפכו אחת הפיצות לחצי-חצי, הוסיפו תוספת על צד אחד, וודאו שהמחיר שיצא הוא המחיר שהייתם גובים בדלפק.

איך להציג את זה ללקוח בלי בלבול

הלקוח לא צריך להבין את המחירון שלכם. הוא צריך לראות מחיר אחד שמשתנה כשהוא בוחר, ולהבין למה הוא השתנה.

תמחור מדויק לא שווה הרבה אם הלקוח לא מבין על מה הוא משלם. הסדר שעובד הוא מהכללי לפרטי, עם מחיר שמתעדכן בכל בחירה:

• קודם גודל. כל המחירים שאחריו תלויים בו.
• אחר כך שלמה, חצי-חצי או רבעים.
• תוספות לכל חלק בנפרד, עם ציור של הפיצה שמראה איפה כל תוספת.
• ליד כל תוספת המחיר שלה לגודל ולחלק שנבחרו, ולא טבלה של כל המחירים.
• בסל, שורה לכל חלק: מה יש על חצי אחד ומה על השני.

מה המטבח צריך לראות בבון

מי שמכין את הפיצה קורא את הבון בשתי שניות, עם ידיים מלאות קמח. שורה אחת ארוכה כמו ״משפחתית חצי פטריות בצל חצי זיתים בלי גבינה תוספת תירס״ היא טעות שמחכה לקרות, כי לא ברור לאיזה חצי שייך כל דבר.

בון טוב לפיצה חצי-חצי מציג את הגודל בראש ובאותיות גדולות, ואחריו כל חצי בבלוק משלו עם התוספות שלו. תוספות שהולכות על כל הפיצה מופיעות בנפרד, והערות כמו ״בלי בצל״ בולטות ולא נבלעות בין התוספות.

סדר השורות בבון צריך להתאים לסדר ההכנה: קודם הגודל, אחר כך מה שהולך על כל הפיצה, ורק אז החצאים. כך מי שמכין קורא מלמעלה למטה ולא חוזר אחורה.

ב-eato הקבלה במטבח מדפיסה כל צד לחוד עם התוספות שלו, וכך גם מסך המטבח. אם אתם עובדים עם מערכת אחרת, הזמינו פיצה חצי-חצי עם הערה ובדקו את הבון שיוצא לפני שפותחים את האפשרות ללקוחות.