תפריט דיגיטלי שמוכר יותר: מה באמת משנה את הסל
תמונות, תוספות, גדלים, סדר קטגוריות והצעות בזמן הנכון. איפה מסעדות מאבדות הזמנות בתפריט דיגיטלי, ומה מתקנים כדי שהסל יגדל.

תפריט דיגיטלי הוא לא תפריט מודפס
במסעדה, המלצר עונה על שאלות, מציע תוספת ושם לב שחסרה שתייה. בתפריט דיגיטלי אין מי שיעשה את זה. כל שאלה שנשארת פתוחה היא סיבה לנטוש את הסל, וכל תוספת שלא הוצעה היא הכנסה שלא נכנסה.
הנה הדברים שהכי משפיעים על ההזמנה, לפי הסדר שבו הלקוח פוגש אותם.
סדר הקטגוריות
הלקוח בטלפון גולל מעט. המנות שנמכרות הכי הרבה צריכות להופיע ראשונות, וכך גם הקטגוריה שבשבילה רוב האנשים נכנסים. בפיצרייה זו הפיצה, לא המנות הראשונות.
אחת לחודש כדאי לבדוק בדוח המכירות אם הסדר עדיין נכון. מנה שנכנסה לתפריט והפכה ללהיט צריכה לעלות למעלה.
תמונות ותיאורים
מנה עם תמונה אמיתית ותיאור קצר שמפרט מה יש בה מוכרת טוב יותר ממנה עם שם בלבד. התיאור צריך לענות על השאלות שהלקוח היה שואל את המלצר: מה בפנים, האם זה חריף, האם יש גלוטן או אגוזים.
תגי תזונה ואלרגנים מונעים טלפונים ומונעים טעויות. תגים כמו ״הכי פופולרי״ או ״חדש״ עוזרים ללקוח שלא יודע מה לבחור.
קבוצות תוספות עם כללים
תוספות הן המקום שבו הסל גדל, וגם המקום שבו הכי קל לבלבל. לכל קבוצת תוספות מגדירים:
- חובה או רשות. בחירת רוטב לפסטה היא חובה, תוספת גבינה היא רשות.
- מינימום ומקסימום בחירות, כדי שלא יגיעו למטבח הזמנות בלתי אפשריות.
- כמה בחירות ראשונות כלולות במחיר. כשהלקוח רואה ״2 תוספות כלולות״, הוא בוחר את השתיים, ולפעמים גם שלישית בתשלום.
- ברירת מחדל לכל קבוצה, כדי שמי שמזמין את הרגיל שלו לא יעבור עשר שאלות.
מחיר תוספת לפי גודל, וחצי-חצי
תוספת לפיצה משפחתית עולה יותר מתוספת לאישית, כי יש בה יותר חומר גלם. כשהמחיר מוגדר לכל גודל, הוא מתעדכן לבד והקופאי לא צריך לחשב.
בפיצה ובמנות דומות, אפשרות לחלק לשני טעמים מגדילה את ההזמנה המשפחתית. כל חצי מתומחר בנפרד, והקבלה במטבח מדפיסה כל צד לחוד כדי שלא יהיו טעויות בהכנה.
אזל ושעות פעילות
אין דבר מתסכל יותר מלשלם ולקבל טלפון שהמנה נגמרה. מסמנים מנה שאזלה ברגע שהיא נגמרת, והיא נעלמת מהתפריט עד שמחזירים אותה. מנות עם מלאי יומי מוגבל אפשר להגדיר מראש.
שעות פעילות מעודכנות, כולל שעות מיוחדות בחגים, מונעות הזמנות שמגיעות כשהמטבח כבר סגור.
דמי משלוח ומינימום לפני הקופה
לקוח שמגלה את דמי המשלוח רק בעמוד התשלום מרגיש מרומה, ולעיתים נוטש. מציגים את דמי המשלוח והמינימום לפי האזור כבר בתחילת ההזמנה, ובסל מציגים כמה חסר כדי להגיע למינימום. הודעה כמו ״חסרים ₪12 למינימום״ מובילה פעמים רבות להוספת שתייה או קינוח.
מתי להציע תוספת
יש שלושה רגעים טובים להציע משהו: בתוך המנה (״להוסיף גבינה?״), מיד אחרי ההוספה לסל (״שתייה ליד?״) ולפני המעבר לתשלום (״קינוח במחיר מיוחד?״).
עמוד התשלום עצמו צריך להישאר נקי מהצעות. ברגע שהלקוח החליט לשלם, כל הסחת דעת מסכנת את ההזמנה. וכמובן, לא מציעים מנה שכבר נמצאת בסל.

